פסק-דין בתיק ב"ל 24234-12-12

1.     המערערת, גב' קלרה וסטרמן, הגישה ערעור זה על החלטת ועדת עררים לניידות מיום 20.8.12, על פיה נקבע כי המערערת מוגבלת בניידות לפי סעיף ו(א)(2) להסכם הניידות בשיעור חלקי של 70% לצמיתות.

רקע עובדתי

2.     ביום 17.7.06 קבעה ועדה רפואית כי המערערת מוגבלת בניידות בשיעור 80% לפי סעיף ד(2) לרשימת הליקויים שבתוספת להסכם הניידות, שעניינה "נקע מלידה דו צדדי במפרק הירך".

3.     ביום 26.1.11 קבעה ועדה רפואית כי המערערת מוגבלת בניידות בשיעור 80% לפי סעיף ד(2) לרשימת הליקויים.

4.     המשיב הגיש ערר על קביעת הועדה הרפואית מיום 26.1.11 וביום 4.4.11 קבעה ועדה רפואית לעררים כי המערערת מוגבלת בניידות בשיעור 70% לצמיתות לפי סעיף ו(א)(2) לרשימת הליקויים, שעניינו הגבלה דו צדדית ב"כושר תנועת מפרק הירך מלווה כוויצה כיפופית (הגבלה באכסטנזיה) העולה על 30 והתנועתיות במפרק הירך (אבוקציה או אדוקציה או רוטציה) הינה פחות מ-20", ואשר שיעור ההגבלה הניידות המכסימלי לפיו הינו 80%.

5.     המערערת הגישה לבית דין זה ערעור על החלטת הועדה הרפואית לעררים בתיק בל 40411-06-11, ובפסק דין מיום 24.5.12 נפסק:

"הוועדה תדון שוב בעניינה של המערערת, ותבהיר מדוע בחרה בסעיף ו(א)(2) למרות ששתי וועדות מחוזיות בחרו בפריט ליקוי אחר. כמו כן, הוועדה תבהיר על סמך אלו הוראות נדרשת המערערת להשתמש בכסא גלגלים חצי שנה".

החלטת הועדה הרפואית לעררים מושא הערעור

6.     בהחלטתה מושא ערעור זה קבעה וועדת העררים:

" DDG עם שינויים קשים מאוד הגבלה ניכרת בתנועות מפרקי הירכיים ללא כוויצה כיפופית. בהיעדר כויצה כיפופית לא ניתן ליישום ו-א-2 מלא.

ע"פ צילומי הרנטגן לא קיים מצב של CDH דו צדדי אלא דיספלזיה דו צדדית (חוסר התפתחות תקינה של האצטבלום) ברם ראש עצם הירך אינו במקום במפרק המדומה באזור האגן ולכן ד-2 לא ישים במקרה זה (על כן ניתן סעיף הדן בהגבלת תנועות ללא כוויצה כיפופית".

הסכמה חלקית

7.     הצדדים הגיעו להסכמה חלקית בערעור, לפיה עניינה של המערערת יוחזר לוועדת העררים לצורך הנמקת קביעת מועד התחולה של השימוש בכיסא גלגלים, זאת לאור אישור ההשאלה שהציגה המערערת מיד שרה מיום 10.10.10.

המחלוקת שנותרה וטענות הצדדים

8.     המערערת מבקשת לקבל את יתר ראשי ערעורה ולהורות לוועדת העררים:

                                 א.         למלא אחר הוראות פסק הדין ולהסביר מדוע שונה פריט הליקוי שניתן בעבר, בו בזמן שלא חל שינוי במצבה.

                                  ב.         לקבוע למערערת מוגבלות בניידות בשיעור 80% לפי סעיף ו(א)(2) להסכם הניידות לאור ממצאי וועדת העררים בדבר הגבלה בתנועות (סיבוב פנימי).

9.     המשיב מתנגד לסעדים הנוספים המבוקשים.

10.                        המערערת טוענת כי נפלה טעות משפטית בהחלטת הוועדה הרפואית לעררים: